מבוא לתזונה בראי הרפואה הסינית

הרפואה הסינית המסורתית מכירה בכך שלאנשים שונים יש קונסטיטוציה שונה ובעיות שונות המצריכים פתרונות תזונתיים ייחודיים.ולכן לא קיימת המלצה המתאימה לכולם.
ישנם שני היבטים שיש להתייחס אליהם כשמדברים על תזונה ברפואה הסינית:

1. סוג המזון הנצרך
2. אופן צריכת המזון(הרגלי אכילה)

סוג המזון הנצרך

קבוצות המזון והשגת האיזון הרצוי
ישנן שלוש קבוצות כלליות של מזון שאנו מתייחסים אליהן ברפואה הסינית:

• פחמימות
• חלבונים
• פרות וירקות.

כל קבוצה מורכבת ממגוון של פרטים, שלכל אחד מהם תפקוד וטעם יחוד משלו, אבל לכל קבוצה יש פעילות של הזנה ואנרגטיקה משלה.

בכללי:

• הפחמימות מתוקות וחמות, מחזקות את הטחול ובונות QI.
• קבוצת החלבונים מזינים QI,דם, YIN, JING ונוטים להיות חמים יותר מהפחמימות.
• פירות וירקות נוטים להיות מקררים מרוקנים/מפנים ומניעים בטבעם, מהווים ניגוד לאיכות המזינה והבונה של שתי הקבוצות הקודמות.

בטיפול ברפואה הסינית המטרה היא להרכיב את הצרוף הנכון של המרכיבים הללו לצרכים הספציפיים של המטופל.
על ידי שינוי הפרופורציות ניתן להשיג תוצאות שונות.

למטופל המצוי בחוסר מומלצת תזונה המבוססת על פחמימות וחלבונים שהם מזינים.
ניתן לשנות את האיזון בין הפחמימות והחלבונים בהתאם לסוג החוסר.
בחוסר QI, לדוגמא יש צורך ביותר פחמימות, בעוד בחוסר דם עדיף לצרוך יותר חלבונים מהחי.
לאלו עם דפוסי העודף כדי לצרוך כמות גדולה יותר של פירות וירקות ,שפעולת הפיזור שלהם משתנה בהתאם לצורת הכנתם.

בכללי, בעולם המפותח התזונה הממוצעת מורכבת מהרבה חלבון מהחי,ולפיכך מחזקת מדי, בעיקר את הדם וה-YIN.
התוצאה השלילית של הזנת היתר היא התפתחות לחות וליחה, לרוב ביחד עם חום.
ליחת לחות יכולה לשקוע במקומות רבים, כולל מערכת כלי הדם, שם היא תורמת לגורם המוות העיקרי בעולם המפותח- מחלות לב ושבץ.

המידתיות הנכונה חשובה בבניית תזונה נכונה.

על אנשים לשאוף לאיזון כללי בין הקבוצות השונות, מבלי להגזים בשום מצרך באף קבוצה.
יותר מדי מכל אחת מהקבוצות או ממוצר אחד יצור חוסר איזון.
כמו כל דבר ברפואה הסינית, המטרה היא ליצור איזון.

תזונה המבוססת על בשר ועשירה בחלבונים תהייה מזינה מדי לחלק מהאנשים, ותיצור ותעצים לחות וליחה.
יותר מדי מזונות מתוקים יחלישו את הטחול ויובילו ליצור לחות.

כמות גדולה של פחמימות פועלת באופן דומה לסוכר ויכולה ליצור לחות ולעצור את תנועת ה-QI.
צריכה מוגזמת של מזונות מחממים או חריפים מניעים יכולה ליבש ולפגוע בריאות ובקיבה ולהחליש את ה-QI.

תזונה מלוחה מדי מחלישה את הדם ואת הכליות.
יותר מדי מזון נע פוגע ב-YANG.
מעט מדי חלבונים יובילו לחוסר דם.

נע או מבושל?
בעולם המערבי, תזונה בריאה מקושרת מזון נע(RAW FOODS) ומיצים והימנעות מבשר.
ברפואה הסינית פעמים רבות נמליץ על מזון מבושל ועל חלבון מהחי, בעיקר כאשר המטופל מצוי בחוסר.

אכילת מזון שהטמפרטורה שלו היא טמפרטורת הגוף או חמה יותר, חוסכת לטחול ולקיבה QI/אנרגיה הנחוץ לתהליך העיכול, במקום לבזבז אותו על חימום המזון בקיבה לפני שהמזון יכול לעבור עיבוד.

אנזימי עיכול(או QI של הטחול והקיבה) פועלים רק בטמפרטורה הגוף, וזו סיבה אחת מדוע שתית שתייה קרה בזמן ארוחה לא מומלצת.

בנוסף, הבישול מתחיל תהליך של פרוק חומרים וריכוך קירות התאים ובכך תכולתם יותר זמינה.
חשוב לציין שאין איסור ברפואה הסינית על מזון נע, קונסטיטוציה חזקה וחמה וYANG מצריכה את האיכות המקררת והמרוקנת של המזון הנע.

במזג אוויר חם מזונות קרים ונעים מומלצים, אפילו לאלו עם מעט חוסר ב- QI/אנרגיה של הטחול, אבל לא לאלו עם חוסר YANG של הטחול.

איכות המרכיבים
מה שאנו מכניסים אל גופנו יקבע את איכות האנרגיה, הדם והרקמות.
ולכן יש לשאוף למוצרים האיכותיים ביותר.
בכל מה שקשור לבריאות וחיוניות, לא משתלם לעגל פינות, ובכלל לא תמיד מזון איכותי יקר יותר ממזון מעובד(במקרים רבים ההפך הוא הנכון).
יש לשאוף לבשר עם כמה שפחות כימיקלים, הורמונים, ואנטיביוטיקה.
על המזון למשוך את החושים, עם צבע וארומה מושכים, ועשיר בחיוניות.
עדיף לקנות מזון טרי באופן תדיר בכמות הנחוצה, מאשר לתת לכמות גדולה לנבול במקרר.
עדיף לצרוך מזון מקומי הגדל בעונה מאשר מזון הגדל באופן מלאכותי בחממות במקום מרוחק.

צמחונות או בשר?
תזונה צמחונית בטבעה היא YIN, ולפיכך מתאימה לאלו שמצבם יותר YANG.
ברפואה הסינית נמליץ על תזונה צמחונית לאלו עם קונסטיטוציה או מצב של חום או לחות-חמה.
הצמחונות לא מתאימה לאלו עם חוסר של דם או YIN.
אצל צמחונים הדוקים חשוב לתת דגש על צריכה מספקת של חלבונים ו B12.

טמפרטורות וטעמים של מזונות
הדרך שבה הרפואה הסינית מתארת את התכונות של מזונות וההשפעה שלהם על הגוף היא בעזרת הפרמטרים של הטמפרטורה והטעם של המזון.
חשוב לציין שההגדרה של הטמפרטורה והטעם לפעמים לא תואמת לאופן שבו הם מורגשים בפה.
לדוגמא: בשר בקר ועוף מוגדרים כמתוקים. חסה וברוקולי מוגדרים כמרים.

מזונות המחממים את הגוף
מזונות חמים וחמימים מחממים את הגוף, מעודדים את עלית האנרגיה/QI, מעודדים תנועתיות, מעוררים את ה-YANG, ומגבירים את המטבוליזם.
בישול מעצים את החום של המזון, בעיקר אידוי ממושך, צלייה, וטיגון עמוק.
מזונות חמים מתאימים למצבי חוסר וקור.
צריכה מוגזמת של מזון חם עלול להחמיר מצב של חום או של עודף.

מזונות המקררים את הגוף
מזונות קרים וקרירים מקררים את הגוף ומסלקים חום, הם נוטים לכוון את האנרגיה/QI כלפי פנים וכלפי מטה, ובכללי מאטים את תהליכי המטבוליזם.
מזונות נעים(raw foods) הם הקרים ביותר, אבל מעט בישול כמו- הקפצה (טיגון מהיר תוך כדי ערבוב), אידוי וחליטה שומרים על רוב הקור והופכים את המזון ליותר ידידותי לטחול ומקלים על עיכולו.
מזונות מקררים מתאימים במצבי חום.
צריכה מוגזמת של מזון קר עלול להחליש את ה-YANG וליצור תקיעות.

מתוק
הטעם המתוק הוא YANG ויש לו משיכה לטחול.
בכמות נכונה מזון מתוק מעורר ומועיל לתהליך העיכול ומרפה כיווץ בשרירים חלקים.
ככלל מזון מתוק ומחמם הוא מחזק ונוטה לתמוך באנרגיה/QI וב-YANG ולבנות YIN ודם.
מזון מתוק וקר נוטה ללחלח ולרוקן.
צריכה מוגזמת של מתוק גורמת להצטברות של לחות וליחה ועלולה להחמיר שגשוג של רקמות, כמו שמתרחש בהשמנה ובגידולים ופלאקים ושונים.
ירקות שורש רבים, דגנים וסוגי בשר נחשבים למתוקים וחמים או ניטראליים.
פירות נוטים להיות מתוקים וקרים.
הטעם המתוק מתאים במצבי חוסר.

חמוץ
הטעם החמוץ הוא YIN, מכווץ, ונוטה להיות מקרר.
הטעם החמוץ מיטיב עם הכבד ועוזר בהידוק רקמות, ועוצר דליפת נוזלים, כמו בהזעה ובתכיפות במתן שתן.
צריכה מוגזמת של  מזון חמוץ עלולה להאט את המטבוליזם ואת סילוק הפטוגנים.
לכן יש לצרוך מזון חמוץ  בצמצום כשיש לחות או פטוגן (מושהה).
צריכה מוגזמת של מזון חמוץ עלולה לגרום ליובש ולפגוע בגידים.
פרות רבים הם חמוצים, וגם עגבניות, לימון,כרישה/לוף,לחם מחמצת שאור, יוגורט, חומץ, חמוצים ויין.

מלוח
הטעם המלוח הוא YIN, מקרר ומלחלח ונוטה למקד את השפעתו כלפי פנים ומטה.
לטעם המלוח נטייה להוריד ולכווץ עם השפעה מיוחד על מערכת הכליות, הוא גם מרכך אזורים עם נוקשות כמו גושים ונודולות.
צריכה מוגזמת של מלוח עלולה להחמיר לחות, לפגוע בעצמות ובדם ולהפריע למטבוליזם הנוזלים.
מזונות בעלי טעם מלוח כוללים הרבה מאכלי ים, אצות, תוצרי סויה מותססים, דוחן, פטרוזיליה, וכמובן מלח.

חריף
הטעם החריף הוא YANG, מפזר, ומכוון את האנרגיה/QI מעלה וכלפי חוץ אל פני השטח.
הוא מיטיב במיוחד עם הריאות ועוזר לטחול בעיכול ובעיבוד של מזונות עשירים ומזינים.
הטעם החריף מעודד הזעה, עוזר לשבור ליחה, מעודד סירקולציה של אנרגיה/QI ודם, ותומך בפיזור תקיעות של אנרגיה/QI ודם.
צריכה מוגזמת של הטעם החריף נוטה לפזר אנרגיה/QI ו YIN, ולצור יובש, בעיקר בריאות ובקיבה.
כמות גדולה לא מתאימה במצבי חוסר.
מזון חריף יכול להיות חם או קר.
מזונות חריפים מחממים הם משפחת הבצלים, צ'ילי, ג'ינג'ר, פלפל, קינמון, ותבלינים רבים נוספים.
דוגמא למזונות חריפים מקררים הם צנון,גרגר הנחלים, כרוב, סלרי, ומנטה.
חריפות מופחתת על ידי בישול, לכן כשמעוניינים באיכות החריפה רצוי להשתמש בבישול קל או לא לבשל כלל.

מר
הטעם המר הוא YIN, מיבש, מוריד, פעמים רבות מקרר, ובאופן מיוחד מקושר ללב.
הטעם המר מיבש לחות ובכמות קטנה עוזר לטחול ומעודד את אנרגית/QI הקיבה להוריד.
הטעם המר עוזר לשמר את מנגנון האנרגיה/QI.
מזון מר וקר טוב לסילוק חום ולחות חמה.
מזון מר וחם מיבש לחות.
צריכה מוגזמת של מר עלולה להחליש את הטחול, לפגוע ב-YIN ובדם ולגרום ליובש.
דוגמא למזון מר- קפה,תה, שיבולת שועל, שיפון, נצרי במבוק, וברוקולי.

אופן צריכת המזון
בעיני הרפואה הסינית הרגלי האכילה חשובים באותה מידה לחשיבות סוג המזון .
אכילת מזון מזין ומאוזן לא מבטיחה QI טוב אם הטחול והקיבה מתפשרים בגורמים האחרים שמשפיעים על הביצועים שלהם.
ישנם מספר גורמים המשפיעים על היעילות של הטחול והקיבה.

זמני האכילה
הטחול והקיבה פועלים במיטבם עם הרגלים קבועים, אם מחסירים ארוחות לעתים תכופות, או ששעת הארוחה משתנה ולא קבועה, כמו שנפוץ אצל עובדי משמרות, התפקוד של הטחול והקיבה עלול להיפגע.
הזמן המיטבי לארוחה משתנה מאדם לאדם.

אולם, רצוי לאכול ארוחות גדולות ועשירות בפחמימות מוקדם ביום, כדי לספק אספקה יציבה של YANG QI לפעילויות היום.

הזמן הטוב ביותר לארוחת הפחמימות העיקרית הוא בין 7 ל 11 בבוקר, השעות של הטחול והקיבה בשעון הביולוגי.
הזמן המומלץ לארוחות הקטנות הוא לקראת סוף היום, במעבר מהחלק הפעיל ה-YANG של היממה לחלק ה-YIN השקט של היממה שבו הגוף עובר למנוחה.

אפשרי שאנשים עם אנרגיה/QI חלשה יגלו שהם צריכים לאכול כמויות קטנות בתדירות יותר גדולה, כל 2-3 שעות.
אכילת ארוחה גדולה בלילה יכולה להיות מכבידה במיוחד על הטחול ועלולה להפריע לשינה.

אכילה במצב רגוע
עיכול זו פעולה הדורשת אנרגיה.
אם האנרגיה/QI מוסטת מהטחול והקיבה לפעילויות אחרות בזמן שהיא צריכה להיות מרוכזת במחמם האמצעי, תהיה פחות אנרגיה/QI זמינה להתמרת המזון לאנרגיה/QI ודם.
אפילו פעילות רגועה למרעית עין כמו קריאה או להסתכל בטלביזיה בזמן האכילה יכולה להיות השפעה על פעולת העיכול על ידי הסטת האנרגיה/QI מהטחול והקיבה אל הכבד והעיניים.
לאכילה בזמן פעילויות מוגברת כמו עבודה בזמן ארוחה או אכילה בהליכה יכולה להיות השפעה שלילית משמעותית על תפקוד הטחול.

הנאה
ההנאה מהמזון חיונית לעיכול טוב.
על הטעם והמרקם להיות נעימים לחך, בעוד על הצבע המבחר והאופן בו מוצג המזון להיות נעימים לעין.
אפילו השפעתו של המזון המזין והמאוזן ביותר תיכשל אם אכילתו היא מטלה או משהוא שבקושי נסבל.
תזונה בריאה לא צריכה להיות מטלה.
חשוב במיוחד למטופלים עם חולשה בטחול לדעת זאת כי הם נוטים להיות אובססיביים בנוגע לתזונה.
תזונה מאוד נוקשה או קפדנית תחזק את חוסר האיזון בטחול, ועלולה ליצור מעגל הרס של אובססיה למזון והחלשה נוספת.
הנאה באכילת ארוחה טובה ובריאה מרגיעה את הכבד, מקלה על הקיבה ומסייעת לתהליך העיכול.

אכילת יתר
בארצות המפותחות אנו נוטים לאכול יותר מדי (ביחס לזה שאנו בעיקר יושבים).
ההערכה היא שבארה"ב ובאוסטרליה צורכים ביום בממוצע 30% קלוריות עודפות, ומכאן מגיפת ההשמנה.
בעבר היה נהוג לסיים לאכול כאשר מרגישים שאפשר לאכול עוד קצת, אולם כיום זה לרוב לא קורה.
לאנשים רבים,בעיקר לאלו הנמצאים בעודף(חום,לחות-חמה, ליחה, תקיעות של אנרגיה/QI או מזון) הפחתת הכמות הנאכלת מועילה.
ניתן להשיג זאת על ידי ארוחות קטנות יותר, הורדת מספר הארוחות משלוש לשתיים ביום, או על יד צומות.
מצד שני לאנשים עם חוסר אנרגיה/QI מומלץ לאכול ארוחות קטנות אבל קבועות ובתדירות רבה יותר.

אכילת חסר, דיאטה
דילוג על ארוחות או צריכת קלוריות קפדנית מאוד במטרה להוריד משקל יכולים בקלות לפגוע ב-QI וב-YANG של הטחול.
בפעמים רבות נראה מיד לאחר הירידה במשקל עליה מהירה במשקל וחזרה או אף עליה מעל למשקל הקודם.
הרפואה הסינית תומכת באכילת כמות מספיקה של המזון הנכון בזמן הנכון, בשילוב עם פעילות מתאימה, על מנת להשיג את המשקל הרצוי.
כאשר האנרגיה/QI של הטחול חזקה, המטבוליזם התקין ישמור מפני עליה במשקל.

צום
הצום לא נהוג בסין, אבל יש לו מקום בעל ערך טיפולי במספר מקרים.
הצום מועיל לאנשים עם מצבי עודף, בעקר לחות, ליחה ולחות-חמה.
צום מוגדר כאן כמזון לא מוצק, כלומר מיצי ירקות ומרק צח/קליל מקובלים.
צום מסוג זה שונה בכוונה ובביצוע מהצום בעל הצביון הדתי והרוחני.
בכללי,ברפואה הסינית לא מומלץ לצום במשך מספר ימים, אולם ימי צום מדי פעם יכול להאיץ סילוק פתוגנים.
ברוב מקרי העודף, צום פעם בשבוע(יום קבוע) במשך תקופה של מספר שבועות יכול להספיק.
במקרים חמורים צום מעט יותר ארוך (2-3 ימים) יכול להועיל במרווחים יותר גדולים(פעם ב 3-4 שבועות).
הצום לא מומלץ כלל לאנשים בחוסר, ולמעשה עלול להחמיר בעיות.
במקום ירידה במשקל, נוצרת החמרה בתקיעות הנוזלים, תשישות ועיכול חלש.
אנשים עם מצב מעורב של חוסר ועודף יכולים לעמוד בצום מתון מדי פעם.
צום לא מומלץ במזג אויר קר, לילדים, במהלך הריון או בזמן הנקה.

התאמת התזונה
מעבר לתפקיד ההזנה של המזון יש לו גם תפקיד חברתי המשמש בטכסים ושמחות ולנחמה רגשית.
אין לבצע שינויים בתזונה באופן פתאומי.
יש לבצע התאמה של הוספה והחסרה בדיאטה באופן הדרגתי בכדי לתת זמן להסתגלות הפיזית והנפשית.
יש לזכור ששינויים קיצוניים בתזונה גורמים פעמים רבות לסימפטומים בעיכול בזמן שהמערכת מסתגלת.
עצירות זו תופעה נפוצה.

לסיכום, על פי הרפואה הסינית המסורתית:

תזונה נכונה צריכה להיות מותאמת באופן פרטני לאדם ולא ניתן למצוא הנחיה המתאימה לכולם.
יש לגוון ולא לצרוך יותר מדי ממזון אחד.
על שינויים להתבצע בהדרגתיות.

הכתוב מבוסס על חומר מהספר-   clinical handbook of internal medicine   volume 2
להעמקה נותן לפנות אל הספר-     healing with whole foods